<h1>סמ"ק מצוריך סימן רל"ג</h1>
<h2>דף צ:</h2>
ומה שאנו אומרים אין עד נעשה דיין בדאורייתא נראה דאין שייך לומר זה אלא דווקא בעד אחד שצריך להעיד בפיו דטעמא דאין עד נעשה דיין משום עדות שאין אתה יכול להזימה שלא יקבלו הזמה על עדותן, ומן הטעם הזה אמר בירושלמי (סנהדרין פ"ג ה"י) שקרובי הדיינין פסולין להעיד, אמנם בפי' רשב"ם (ב"ב דף קי"ד ד"ה אין עד נעשה דיין) פי' דכתיב ועמדו שני אנשים אשר להם הריב לפני ה' אילו העידים דבעינן שיעידו העדים לפני הדיינין ולא שהיו הם עצמם דיינים, עכ"ל ס"ג (סי' ק"ט).
<h2>דף צח:</h2>
פי' ר"י שאם אמרו העדים כך ראינו כתוב בשטר שאין לנו לפסול עדותן משום מפיהם ולא מפי כתבם דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרו עדותן בבית דין וראיה לדבר דתניא (ב"ב דף קס"ח) מי שנמחק שטר חוב מעמידים עדים ובא לו לבית דין ועושין לו קיומו ובפרק הגוזל בתרא (דף צ"ח) אי דאיכא עדים דידעי מה דכתוב בשטרא לכתוב ליה שטרא מעליא, והא דאמר מפיהם ולא מפי כתבם מדבר במעידים סתם. (עיין כתובות דף כ' תוס' ד"ה ורבי יוחנן). אומר ר"י ששמע מפי רבינו תם שנוהגין עכשיו לעדים הרחוקים מבית דין ששולחין כתבם לבית דין ואין לפסול עדותן משום [מפיהם ולא] מפי כתבם כיון שזוכרים עדותן אבל אלם שאינו ראוי להגדה כלל לא דכתיב אם לא יגיד פרט לאלם לפיכך אין לפסול אדם המדבר לכתוב עדותו (שם).
<h2>דף קיב:</h2>
גרסינן בפרק הגוזל בתרא אמר רב ששת מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ומפרש התם כגון שהיה הוא חולה או שהיו העדים מבקשים לילך למדינת הים ושלחו ליה ולא בא — הגה"ה, אבל אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין אם הביא עדותו עמו אבל הגדולים רשאין לשלוח בעיר גזירה שיכתבו וישלחו להם עדותם שיודעים על שניהם, לשון תוס' (ד"ה ושלחו לו), עכ"ה. במה דברים אמורים בעל פה אבל בשטר אמר רב (א"ה לפנינו אי' רבא) מקיימין השטר שלא בפני בעל דין ואפילו עומד וצוח ואמר שטר מזויף הוא אין משגיחין בו מפני שקיום שטרות דרבנן הלכך אף על פי שאין שם אחד מן החילוקי' דלעיל מקיימין אותו כך פי' רבינו יצחק ורבינו משה (רמב"ם הלכות דיינים פ"ג הי"א) ומוכיח בפרק המפקיד (ב"מ דף ל"ח) במעשה דמרי בר איסק שכל מי שיש לו ראיה בעדים הוא מטפל בעדים עד שיביא אותם לבית דין ואם ידעו שבעל דינו אלם וטען הטוען כי העדים מתפחדים מבעל דינו אם יבואו ויעידו הרי בית דין כופין את בעל דינו שיביא הוא העדים כדאמרינן התם כל כי האי גוונא דיינינו לך ולכל אלמי חברך.
